top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תנופר נפתלי שפרינגר

כלבנות טיפולית וקורונה



9 חודשים שאנחנו נמצאים במצב של אי ידיעה, לחץ מהלא נודע, חרדה כלכלית, בריאותית ונפשית, ריחוק חברתי, 9 חודשים שאנחנו מתרגלים לשגרה חדשה ולצורת חיים שונה.

הלחץ שאנחנו חווים משפיע גם על ילדינו, הריחוק מהמשפחה, מסבא וסבתא, מהדודים, מהחברים ואפילו הצוות החינוכי שהם היו כל כך רגילים לראות כל יום, כל השגרה שלהם התהפכה ברגע אחד, פתאום אסור לחבק את סבא וסבתא, פתאום אי אפשר לצאת לשחק עם החברים או ללכת לבלות אחה"צ עם החבר\ה הכי טובים, כמעט ואין חגיגות ימי הולדת, את החגים עשינו רק עם המשפחה המצומצמת, לא הולכים לבית הספר ואז בעצם כן הולכים ואז רגע שוב לא הולכים או כן הולכים?, כולם פתאום מסתובבים עם מסכות על הפנים ולא רואים אם הם מחייכים או עצובים או כועסים, ועד היום לימדו שזה מנומס ללחוץ ידיים לאדם חדש או סתם להגיד שלום אבל עכשיו אומרים שכבר אסור? פתאום אנחנו אומרים שלום עם המרפקים? מבלבל, מבלבל מאוד.

אז איך כלבנות טיפולית משתלבת בעולם הזה?

ילדים רבים לא יודעים איך לבטא את תחושת הבלבול, הפחד והחרדה שהם חווים בתקופה זו, הצוות על ארבע של כלב שלי פה כדי לעזור לתת נשיקה (ליקוק), לחבק, להתלטף ובעיקר להיות שם לצידם ברגעים האלה לתמוך ולהיות אלה שאיתם לא צריך ריחוק, הקשר שנוצר בין הילד והכלב לא מצריך שימוש במילים כדי לייצר קרבה, הכלב יוצר ויוזם מגע וקשר עם הילד ללא תנאי מה שמעניק לילד תחושת ביטחון, אמון, רוגע ואהבה ואלה מעודדים ועוזרים לו לבטא רגשות שייתכן ולא ידענו כלל על קיומם.

ואני? אני כאן כדי לכוון את הילד להתבוננות פנימית, פיתוח תובנה, קבלת הרגשות והתחושות שלו והתמודדות איתן.

נשמח לעזור ולהיות חלק בהתמודדות שלכם בתקופה הזו

אוהבים צוות כלב שלי

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page